תקציר לסיפור: 
"קוראים לי דורון וזאת אני בתמונה. יצאתי למסע עם המשפחה שלי במזרח הרחוק. אני בת שמונה ואת המסע התחלתי בגיל שבע.... במסע למדתי שיש אירועים מתוכננים כמו מתי עולים לאוטובוס? לאן נוסעים? איפה ישנים? ויש גם אירועים לא צפויים, שקורים מבלי לדעת מי? מה? איך? וכמה? אלו אירועים שאי אפשר לדמיין והם כמו הפתעה, כך בדיוק קרה כשפגשתי את יוריאה, החברה שלי מיפן". 
החברה שלי מיפן הוא סיפור אמיתי על מפגש לא מתוכנן בין ילדה ישראלית שיצאה למסע עם משפחתה במזרח לבין ילדה ביפן. זהו מפגש מרתק בין שתי ילדות מתרבויות שונות, בעלות שפות זרות, ורק הסקרנות, הלמידה והמשחק הם המכנה המשותף ביניהן. הסיפור רומז ליצירה קלסית ידועה שהייתה מוכרת בנוף הילדות הישראלית של שנות השמונים, ושמה נוריקו סאן, הילדה מיפן ובעיקר הסיפור מבקש להודות על רגעי מסע מופלאים.