אודות - סיפורי שסק

מאת: סיון זיו וינד

שלום, שמי סיון זיו וינד.

אני אימא לשחר בן ה-10 ולדורון בת ה-5. 

את שותפי לחיים, יוני, הכרתי עוד בימי הגרעין בשדה בוקר, וכיום אנחנו גרים בקיבוץ עין דור השוכן למרגלות הר תבור. יש לנו שני כלבים, צ'רלי וטומי, שאיתם אנחנו מטיילים בשדות, ובגינה שלנו יש עץ לימונים ונדנדה.

סיפורי שסק הם סיפורים שכתבתי בארבע השנים האחרונות.

לפני כארבע שנים עברתי שני אירועים טרגיים של אובדן. אירועים אלו שינו את חיי.

בעקבות האירועים התכנסתי בביתי וכתבתי. לפני כן עסקתי בכתיבה אקדמית ובמחקר ואף כתבתי יומן.

אך הכתיבה הזו של סיפורי שסק היא כתיבה מסוג אחר.

ההשראה לה היא בחברות אמיצה עם האנשים שמסביבי. חברות שמבקשת כנות ופתיחות לצד תמיכה וקבלה. כך שסיפורי שסק יש בהם מאילו. אך לא רק. האירועים שחוויתי גרמו לי להתגעגע. לילדה שהייתי. לים שחיבק אותי. לסבתא שהכינה לי ארוחות צהריים וסיפרה לי סיפורים מחייה. הכתיבה נתנה לי את ההזדמנות ליצור קשר עם הילדות. גם הילדות שהייתה לי, וגם הילדות שחווים כעת ילדיי.

הילדות היא תקופה עשירה בחוויות ובגילויים, ברגשות עזים, ובה טמונים רגעים מעוררי השראה.

וזה נכון... לילדות יש משקל רב בעיצוב הסיפור האישי שלנו, שבו אנחנו הגיבורים.

אך לכתיבה יש כוח מחולל, כוח יוצר.

כלומר, הכתיבה מאפשרת להרחיב את נקודת המבט ולהשתנות תוך כדי. 

אז בסיפורי שסק תוכלו למצוא זאת.

את רגעי החיפוש והגילוי כמו בסיפור "פרפרים בבטן", ביטוי של מגוון רגשות כמו בסיפור "כשאומרים לי דברים צהובים" ואת הכוח לשנות כמו בסיפור "באוצר בקצה ההר".

מכתבי שסק

אז למה במכתב?

זכור לי איך סבתי הייתה יושבת עם משקפיה הישנים וכותבת מכתבים למשפחתה שהשאירה מאחור.

סבתי הייתה היחידה מכל משפחתה ששרדה את השואה ועלתה לארץ אחרי מלחמת העולם השנייה.

הייתה לה רגל אחת והיא עוד לא חגגה עשרים. המכתבים בשבילה היו הקשר. המכתבים היו בית.

מעטפות חתומות בחותמת, ששוליהן צבועים כחול־אדום־לבן, היו נאספות על מדף המטבח.  

סבתא שלי

ומה זה בעצם מכתב? מכתב הוא סיפור.

סיפור על חוויות, רגשות, אנשים, נופים חדשים... על געגוע ומשאלה.

אז בסיפורי שסק תמצאו סיפורים שיש בהם:

געגוע לסבתא רב־חובל, משאלה של חן הקטנה שבגללה היא מכירה את צינצין הקיפוד, משחק מחבואים של שחר ודורון ברכבת, שדרכו הם מגלים דמויות מוכרות מהנוף הישראלי, מרשם שרשם ד"ר הורוביץ בשצף קצף כשאבחן את מחלת הים של דורון, וניקו שגידלה את צ'ה, גור ענן מתוק שקיבלה מאחיה שחזר מטיול באמריקה, ועוד.

המכתב מאפשר לנו להציץ מקרוב לעולם רחוק וחדש, כשהוא מבקש לחבר בין

קורא לכותב, בין שולח לנמען, בין איור למילה ולהיפגש בדרך אחרת.  

שחר ודורון ברכבת

הרשמו לקהילת "סיפורי שסק" שהינה קהילת יוצרים וקוראים ותקבלו עדכונים על החידושים והאירועים שלנו.

המייל שלכם שמור אצלנו. לא נעביר אותו לאף אחר אחר

ולא נשלח אליכם ספאם.

©2020 סיפורי שסק