"קוראים לי דורון וזאת אני בתמונה. יצאתי למסע במזרח הרחוק יחד עם המשפחה שלי. אני בת שמונה אך את המסע התחלתי כשהייתה בת שבע. במקום לעלות לכיתה ב' יצאתי בפעם הראשונה למסע ארוך. את החפצים בחדר שלי, ארזו הורים שלי בתוך ארגזים והשאירו רק את הדברים החשובים שנכנסו לתיק גב אחד גדול. את תיק הגב אימא שלי סוחבת על גבה ואני סוחבת תיק שמתאים לגודל שלי. יש לי אח שגדול ממני בחמש שנים ושמו שחר. לשחר גם יש תיק גב גדול וכך גם לאבא שלי. במסע למדתי שיש אירועים מתוכננים כמו מתי עולים לאוטובוס? לאן נוסעים? ויש גם אירועים לא צפויים, שקורים מבלי לדעת מתי? מה? ומי? וכמה? אלו אירועים שאי אפשר לדמיין והם כמו הפתעה, כך בדיוק קרה כשפגשתי את יוריאה, החברה שלי מיפן".