אתמול קיימתי מפגש של הקראת סיפור, משחק ויצירה, למשפחות שנמצאות בפאי, צפון תאילנד.
זאת עיירה קטנה ותוססת בין הרים ושדות אורז, שבה גרה גם קהילה בינלאומית.
למפגש הגיעו מספר משפחות שלא הכרתי.
שוחחתי עם הילדים על ההשראה שאני מקבלת מהמסע וביקשתי לשמוע על סיפורים שיש להם.
הקראתי את הסיפור "קרב אגודלים" ואת "אימא פק פק פאק פאאק".
אני מגלה שלכל משפחה יש נתיב ייחודי לה, כל אחת עם המניעים והמוטיבציות שלה למסע, דגשים, התמודדויות ובחירות: יש כאלו שיצאו לשנה ויש שיצאו לתקופה לא מוגדרת. חלק בטוחים שיחזרו למה שהכירו, חלק בטוחים שלא יחזרו בכלל. היו הורים שהדגישו שחשוב להם הקניית האנגלית והכרות עם תרבויות שונות, והיו הורים ששוחחו על המצב הכלכלי. יש כאלו שטיילו בקראוון ויש כאלו שמחפשים מקום לשהות בו שהות ארוכה יותר. אחרי ההקראה היו כאלו שהזמינו פיצה והיו כאלו שהלכו לשוק הלילה בו דוכני אוכל מקומיים.
מרתק היה לטייל בין הנתיבים השונים שנפרסו בפניי עם הסיפורים וההכרות.
בקרוב נעשה מפגש זום עם הקראת סיפור וקצת נכיר את הדמויות שמלוות אותי במסע.
שלכם,
סיון
*לסיפור "אימא פק פק פק פאאאק" איך הפכתי לתרנגולת שהתפרסם בהפנקס: https://bit.ly/3ZoLDXZ
*להשמעת הסיפור "קרב אגודלים" בספוטיפיי:
מרגש...מביא חשק לקחת גם את המשפחה שלי למסע...להתנתק קצת מכל הגועל נפש כאן...אבל אחכ איך נחזור? זה נראה כמעט בלתי אפשרי.